החלטה
המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר כשלטענתה חל כשלון תמורה מלא, חריגה מהרשאה בהשלמת פרטי השיק ופגם קנייני בשטר, מן העת שלא הושב לבעליו למרות הדרישה להשיבו.
לטענת המבקשת, המשיבה היא אשר השלימה את הפרטים בשיק על ידי רישום תאריך השיק ליום 30/12/10 והיא אשר רשמה את סכום השיק ע"ס 1.5 מיליון ₪. מכאן שהמשיבה כצד קרוב לשטר אינה אוחזת בו כשורה אלא אך מחזיקה בו בנאמנות ולמשמרת בלבד. לטענתה, סכום השיק היה צריך להיות בגין 10 ימי צריכה של דלק בסך של כ-200,000 ₪ ולא יותר מכך, וכי שיק זה לא נועד לשמש לסכומים עבור התחשבנות כוללת בסכום שבו נרשם. ואילו מילוי השיק מעבר לתמורה של מיכלית מלאה מהווה מעשה בניגוד להרשאה כפי התנהגות הצדדים למן שנת 1996 שבה החלה התקשרותם.
יתר על כן, לטענתה, סכום השיק הינו שרירותי ואין לו אחיזה במציאות, לא בספרי המשיבה ולא בחישוביה. רישום השיק והשלמתו נעשה שלא כדין גם בכך שנעשה לאחר שכבר בוטל החוזה ועל המשיבה היה להשיבו לבעליו.
בתצהירו של בנו של בעל המניות, מר ראיד ג'סאן נאטור, טוען הוא כי השיק נעשה לשם תשלום בגין דלק, אותו לא סיפקה המשיבה כלל לאחר חודש יוני 2008. על כן, לא היתה המשיבה רשאית להמשיך ולהחזיק בשיק לאח ר שאף בין הצדדים הוגשו תביעות הדדיות לבית המשפט.
לטענתו, למבקשת התגלה כי המשיבה גבתה סכומים שלא כדין תוך ניצול יחסי האמון עם המבקשת ועל כן הוגשה כנגד המשיבה תביעת השבה. שיק זה ניתן למשיבה לשם פרעון בגין אספקת דלק לאחר חודש אוגוסט 2008, אך מאחר והקשר נפסק בחודש זה והדלק לא סופק, חל כשלון תמורה מלא. לטענתו שילמה המבקשת את חובה למשיבה עד לאותו מועד. השיק לא היווה ולא אמור היה לשמש כבטוחה לפרעון חובות כלשהם, זאת באשר למשיבה ניתנו שטרי חוב וערבות בעלי מניות. יתר על כן, הוגש הוא לביצוע בשנת 2010 לאחר שההתקשרות עמה בוטלה עוד בשנת 2008.
ב"כ המשיבה הטעים כבר בפתח הדיון כי המשיבה סיפקה דלקים למבקשת בסכום של 2 מיליון ₪ וכי עד כה שולם סך של 540,000 ₪, ומעבר לכך אף קיים חוב שהינו במחלוקת ביחס להלוואות.
בחקירת המצהירים מטעם המבקשת עלה, כי ההסכם עם המשיבה בוטל ביום 16/7/08 ולטענתם לא נותרה להם כל יתרת חוב למשיבה עד ליום זה, אולם, לא ידעו הם להבהיר את פשרם של הכרטסות שהוצגו על ידי ב"כ המשיבה ולפיהם נותרה להם יתרת חוב ביחס לתדלוקים שבוצעו ובגינם הוציאה המשיבה חשבוניות מתאריכים 10/6/08, 20/6/08, 30/6/08, 4/7/08, 13/7/08, 23/7/08.
גם אם נכונה טענתם וההסכם בוטל כדין ביום 16/7/08 הרי שעדיין לא ניתנו כל הבהרות ביחס לחוב שמלפני תאריך ביטול ההסכם ועניין זה נותר במחלוקת, כאשר לטענת המבקשת לא נותרה לה כל יתרת חוב עד למועד זה מבלי שהוצגו אישורים מתאימים על תשלום החוב.
אף לטענת המצהירים יכול ונותרה להם יתרת חוב בגין התדלוק האחרון של 10 ימים טרם ביטול ההסכם ובסך מוערך של עד 450,000 ₪, הגם שלטענתם לא חוייבו הם בסכומים שכאלה בגין 10 ימי תדלוק, בעוד שהכרטסות שהוצגו על ידי ב"כ המשיבה המסומנים ת/1 – ת/6, אותם אישר המצהיר, מר רעיד, כי אלו נבדקו ואושרו כנכונים, מעידים כי הסכומים בהם חוייבה המשיבה בכל 10 ימי תדלוק הינם גבוהים מאלו עליהם דיווח הוא בחקירתו.
יחד עם זאת, יש ממש בטענת ב"כ המבקשת כי הסכום שמולא בשטר בסך של 1.5 מיליון ₪ מולא באופן שרירותי ועגול ללא ביסוס מדויק, ואשר מצריך בדיקה ועריכת תחשיב מדויק במקביל לטענה המשפטית לפיה השטר מולא בניגוד להרשאה שניתנה ובניגוד לדין לאחר שההסכם בין הצדדים בוטל.
בהתאם להלכה הפסוקה, כל אימת שיש בתצהירו של בעל דין להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה, תינתן לו רשות להתגונן מפניה. במקרה שבפני אכן נראה כי אף אם הגנה דחוקה בפי המבקשת, הרי שגם אותה יש מקום לברר כדין בהתאם לכללי הראיות.
על כן, מצאתי ליתן למבקשת את הרשות להתגונן מפני התביעה, אולם זאת, בכפוף להפקדת סך של 450,000 ₪ בקופת בית המשפט ובתוך 30 ימים מהיום.
ככל שלא תבוצע הפקדה במועד תדחה ההתנגדות והליכי הוצל"פ ימשכו כסדרם.
הוצאות הבקשה יעמדו על סך של 2000 ₪ ויקבעו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.
המזכירות תקבע את התיק לתזכורת פנימית לבדיקת הפקדה ליום 11/10/11.
ניתנה היום, י"ב אלול תשע"א, 11 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.